הראשון שניסה לייצר מכונית חשמלית תוצרת מדינת ישראל, היה א. שנאפ, מומחה בעל ניסיון רב בייצור מצבר. המכונית הראשונה שהקים הייתה עשויה להסיע מטען בן שלוש מאות קילוגרם למרחק בן מאה עשרים וחמישה קילומטר במהירות בת שישים וחמישה קילומטר פר שעה, לפי דבריו. בחודש מאי, בשנת 1948, התפרסמו ידיעות הודות תכנית לייסוד חברה לייצור מכונית חשמלית בהתאם לתוכניות שלו. עלות של מכונית חשמלית בגודל בינוני נאמדה בין שלוש מאות וחמישים לבין ארבע מאות לירות. במהלך שנת 2004, עשתה מאמצים חברת החשמל לפתח מכונית חשמלית מונעת מצבר, מתוצרת בדפורד הבריטית. החברה התכוונה לשתף פעולה עם משרד התחבורה ועיריית העיר תל אביב, אבל מפאת גורמים של תקציבי וביורוקרטיה, הפרויקט עצר באיבו.
במהלך תכנית מסדרון השלום בין מדינת ישראל ובין מדינת ירדן, אשר הייתה הבייבי של שמעון פרס, גובש פרויקט להקמת מפעל לייצור מכונית חשמלית. יזם הרעיון ומקדמו היה שי אגסי, באמצעות חברת בטר פלייס. בחודש נובמבר, במהלך שנת 2007, הצהירה ממשלת מדינת ישראל על עידודה העקרוני בפרויקט של מכונית חשמלית ידידותיות לסביבה של שי אגסי, לרבות הקמת צוותי עבודה לקידום התחום. הפרויקט נפל והחברה פרשה מכל פעילות בשלהי שנת 2013, בתום שהושקעו במיזם סמוך לשלושה מיליארד ₪ והסב להפסד בן מאות מיליוני אירו לחברת רנו ממדינת צרפת.
אינפורמציה משמעותית הודות סוללות נטענות של מכונית חשמלית –
הטכנולוגיה של מכונית חשמלית מונעת מצבר מושתתת הודות הנעה ישירה מבטרייה נטענת. נכון לעשר השנים של המאה ה- עשרים ואחת, הבטרייה הנטענת הכי שכיחה הייתה בטריית ליתיום יון. מכונית חשמלית ההתחלתית שיוצרה הושתתה על גבי סוללת עופרת חומצה, שהעניקה טווח נהיגה מסויג לכלי רכב – כ- מאה קילומטר בין טעינות. בטרייה זאת מורכבת מצפיפות של אנרגיה יחסית מועטה – בין שלושים לבין ארבעים וואט לשעה לקילוגרם, בשל כך מכונית חשמלית יחסית כבדים ומעט אפקטיביים. לעת מסוימת ובאופן מוגבל, ההנעה החשמלית בכלי רכב הושתתה על גבי בטריות ניקול מתכת הידריד, בעלי קיבולת וטווח נהיגה זהים לבטריית העופרת – חומצה, אבל צפיפות אנרגיה רבה יותר – בין שלושים לבין שמונים וואט לשעה לקילוגרם. כמו כן, היה באמתחתה עת חיים יחסית רבה כבת –מאה ושישים אלף קילומטר. ברם, כל מיני בעיות, כמו למשל – ביצוע ירוד בטמפרטורה קרה, פריקה עצמית רבה וחוסר אפשרות של פיתוח ומסחור בשל עיכובי פטנט הגבילו את הפיתוח והלכה למעשה של הבטרייה הזאת.
