קצת רקע טכני הודות מכונית חשמלית –
- ממיר DC/DC – מתח – DC הגבוה המתקבל, לא מתאים לשימוש רוב עזרי ורכיבי הרכב הקטנים יותר, ולכן יש להמירו למתח DC נמוך יותר לשם הפעלת והטענת הרכיבים ברכב.
- בטרית עזר (לשאר הרכיבים האלקטרונים – auxiliary battery ) – בטריה זאת מטרתה לספק אנרגיה לשאר רכיבי הרכב אשר אינם המנוע.
- מערכת קירור תרמית – ישנה חשיבות רבה לשמירת טמפרטורה של רכיבים רבים ברכב ובמנוע ולמערכת הקירור התרמית התפקיד המרכזי לכך.
- תמסורת אלטקרונית– תמסורת היא חובה גם ברכב חשמלי כמובן. כאשר יש להעביר את האנרגיה מנקודה אחת (המנוע) לאחרת (הגלגלים). אך בשונה מרכב רגיל, לרוב ברב חשמלי נמצא תמסורת ביחס קבוע אחד, ולא ביחס משתנה (תיבת הילוכים).
- יחידת בקרת כח אלטקרוני– החלק החשוב השולט בכמות האנרגיה האלקטרונית שתעבור אל המנוע. כמות האנרגיה תקבע את המומנט, מהירותו של המנוע וכיוצא מכך את מהירות הרכב החשמלי
חייבים לברר רקע היסטורי של מכונית חשמלית –
ההסטוריה של רכבים חשמליים היא בת יותר ממאה שנים!
למען האמת, רכבים חשמלים קדמו לרכבים המונעים ע"י דלק. אבל שום דבר מיוחד לא תפס יותר מדי בשנים הללו, והרכבים המשיכו להיות מונעים במנוע בעירה פנימית בגלל מספר מגבלות של רכבים חשמליים וגם לא מעט ביוקרטיות. סיבה טכנית מרכזית לדוגמא היא העובדה שלקח המון זמן לבטריות להיטען, שעות במקרה הטוב. ולכן מלבד רכבות חשמליות, שנהנו מהמומנט הגדול של החשמל בחיבור ישיר, כמעט ולא נכחו ב – 70 שנה האחרונות רכבים חשמליים, אם בישראל ואם בשאר העולם.
השינוי הרציני החל ב – 30 שנה האחרונות, עם התפתחות טכנולוגית סוללות הליתיום. כיום ניתן להטעין סוללות של רכבים בתחנות ייעודיות ומיוחדות בזמן לא נקלט של כ – 10 דקות פלוס.
אפילו בשקע ביתי, ניתן להטעין סוללת רכב חשמלי, אך לרוב רק תוך מספר שעות. הישג שלא היה קיים בהסטוריה של רכבים חשמליים, מה שהופך אותם היום להרבה יותר אטרקטיבים מאשר בעבר.
